מהי פוביה ממים?

משום מה, אנחנו מתייחסים בטבעיות למי שפוחד ממים כאילו שזה אמור להיות בסדר לא להיכנס לים או לבריכה. הבעיה היא שלא תמיד ברור שזה נובע מפוביה לא בריאה שפוגעת באיכות החיים שלהם. מבוגרים וילדים אמורים להתייחס לפעילות במים בצורה הרבה יותר משוחררת לא רק משום שזה כיף אלא משום שזה טבעי להיכנס למים ויש המון פעילויות שנמנעות מהם בשל כך. הם לא יוצאים לחופשות מסוימות או מגבילים את עצמם וגם מפסידים את התועלת שבספורט ימי שהוא מומלץ לכולם.

פחד ממים עמוקים אצל מבוגרים נחשב לפוביה רשמית שיש לאבחן אותה ויש לה כמה וכמה סיבות לכך. זה יכול לנבוע מחוויה גרועה או טראומת ילדות של טבעיה או של השלכה למים עמוקים כדי ללמד לשחות בשיטות המיושנות והלא חכמות של פעם, וזה יכול להגיע סתם ממקום לא מוסבר. יש פחד כזה אצל כ-2% מהאוכלוסייה וזה מגיע בדרגות שונות. יש מי שיכול להתגבר על זה חלקית ולפחות להיכנס למים רדודים ויש מי שאפילו את זה יימנע מלעשות.

פחד ממים עמוקים

פחד ממים עמוקים יכול להיות טבעי עד נקודה מסוימת שבה האדם יודע מה עליו לעשות כדי לשחות ולשמור על עצמו. אצל אדם שסובל מפוביה זה בלתי אפשרי. במקרים כאלה, הפחד הוא מאובדן שליטה מוחלט שיגרום לטביעה ולחנק גם כאשר הם עומדים בצורה יציבה על הקרקע. כמובן שהם גם לא יוכלו ללמוד לשחות ולהגדיל בכך את מידת השליטה שלהם בעצמם ולרכוש ביטחון עצמי. במקרים קיצוניים מספיק שאדם יראה מקווה מים וייבהל מכך גם מבלי להתקרב אליו כלל.

למה זה קורה ואיך זה מטופל?

מתברר שאצל רוב האנשים לא חייבת להיות טראומה מהעבר שמזכירה להם אובדן שליטה וטביעה של ממש, אלא רק המחשבה על האפשרות הזאת יכולה לגרום לכך. זה כנראה מתיישב על משהו עמוק יותר, אולי אפילו אבולוציוני, של יצור יבשתי לגמרי שלא טבעי לו לתפקד במים. אנשים כאלה מפתחים זאת כבר בילדות ולכן לא משתתפים בפעילויות שרוב הילדים אוהבים וזה מונע מהם להשתלב חברתית. זה גם גורם להם להיראות מוזרים ויוצאי דופן ולכן ברור למה חשוב לטפל בכך. הטיפול ייעשה רק בקליניקה שבה יבררו את רמת החרדה ורק לאחר פגישות שבהן זה יטופל מחוץ למים יתחילו לטפל בתוך המים עצמם.

שיפור איכות החיים

מלבד לימודי שחייה ילדים שלומדים להתגבר על הפוביה מהמים יכולים גם לשוט ולהשתתף בפעילויות ספורט מים נוספות ואף להצטרף לחופשות משפחתיות מבלי לאלץ את כולם לנפוש רק במקומות שנחשבים בטוחים בעיניו. ברור למה ירצו לטפל בפוביה הזאת כמה שיותר מוקדם כדי שלא יגדלו להיות מבוגרים שהפחד הזה נמשך אצלם ומתקבע לכל החיים. זה חשוב גם כדי שילמדו לשחות ולהגן על עצמם במקרה שייקלעו למצב כזה שבו יצטרכו לשחות, במיוחד בתקופה שבה יש בריכה ביתית במקומות רבים.

תגובת ההורים חשובה

הורים רבים ירצו ללמד את הילדים שלהם להפסיק לפחד ממים בהדרגה, אולם לא בטוח שללא התערבות מקצועית זה עשוי להצליח. במקרים שבהם הפוביה אמיתית ואינה מוסברת היא אף עלולה להחריף בעקבות גישה לא נכונה. תגובות מסוימות של הורים, כמו כעס וחוסר סבלנות לילדים כאלה יכולות לגרום לרתיעה מוגברת וסירוב מוחלט לנסות בכלל לטפל בכך גם בעזרת אנשי מקצוע. לכן מומלץ להגיע מיד לאנשי מקצוע כמו פסיכולוגים שמטפלים בפחד ומוודאים שאינו זולג גם לתחומים אחרים בחיי הילד. הטיפול יפוגג בהדרגה ת הפחד ממים ויוכיח לילדים שהם אינם חייבים להיות מסוכנים להם.